<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' שמיטת כספים</h1>
<h2>דף פט.</h2>
המוציא שטר חוב אחר שביעית ואין עמו פרוסבול אבד חובו, ואם אמר, פרוסבול היה לי נאמן. ולא עוד אלא כשיביא בעל חוב שטרו או כשיבוא לתבוע המלוה על פה אומרים לנתבע, שלם. ואם טען הנתבע [איה פרוסבול שלו, אומרים לתובע היה לך פרוסבול ואבד, אם אמר הן, נאמן. ואם הודה שלא כתב פרוסבול אבד חובו. והיתומים אינם צריכים פרוסבול. הוציא פרוסבול וטען הנתבע] מלוה שתובע אחר פרוסבול זה היתה, ותובע אומר, קודם, התובע נאמן, מגו דאי בעי אמר, היה לי ואבד ונאמן. ואומר ר"ת, דמטעם זה דלא שביק התירא ואכיל אסורא נאמן אף שלא בשבועה. ודווקא במקום שרגילים לכתוב פרוסבול, אבל במקום שאין רגילין אינו נאמן. ויש דנין מטעם זה שאם אמר אדם, על יד גוי הלויתיך בריבית נאמן, דלא שביק התירא ואכיל אסורא נאמן אף שלא בשבועה. טען הנתבע, מלוה יש לי אצלו, ותובע אומר, לא כי אלא הקפת חנות היא שאינה נשמטת שלא זקפתיה מלוה, נאמן מגו דפרוסבול היה לי ואבד, שכיון שתקנו פרוסבול חזקה אין אדם מניח דבר מותר ואוכל אסור.
